moodle 310 demo

דג הוא בעל חיים בעל חוליות, קר דם,[1] החי במים ונושם בעזרת זימים[2] (הזימים יכולים להתקיים לצד ריאות כמו אצל דגי הריאות) במשך כל חייו (בניגוד לדו-חיים שמאבדים אותם בבגרותם). מרבית הדגים מניעים עצמם בעזרת סנפירים, ועורם מכוסה קשקשים. ישנם מעל 33,000 מיני דגים מוכרים למדע, המשתייכים ל-564 משפחות, ומעריכים שמינים רבים מאוד עדיין לא נתגלו. מינים של דגים מהווים כ-60% ממיני בעלי החוליות על כדור הארץ - יותר מכל מיני הזוחלים, הדו-חיים, העופות והיונקים גם יחד.[3]

בעבר נהוג היה לחשוב שמוח הדגים פשוט מאוד ומוגבל להתנהגויות בסיסיות, כך למשל נפוצה השמועה שמוח הדג אינו זוכר דבר מעבר לשלוש שניות. מחקרים עדכניים יותר העלו שתפיסה זו שגויה ולדגים יכולות מנטליות יותר מורכבות משחשבנו, כולל יכולת לתכנן פעולות עתידיות ולשתף פעולה בגמישות,[4] לשחק,[5] לזכור מי צפה בתבוסתם בעבר,[6] ובמינים מסוימים אף להשתמש בכלים[7] ולזהות את עצמם במראה.[8] בעוד שחוקרים רבים עדיין ספקנים בנוגע לרמת המודעות של דגים, מחקרים משני העשורים האחרונים ביססו ראיות רבות ליכולתם של דגים לסבול מכאב ומפחד, ואף משעמום ומבעיות רגשיות כגון דיכאון.[9][10]

הדגים (Pisces) נחשבו בעבר כעל מחלקה אך כיום אינה נמצאת יותר בשימוש מיון טקסונומי, זאת משום שמדובר בקבוצה פרפילטית ובטקסונומיה המודרנית הטקסון חייבים להיות מונופילטי.

course_for_sale: Yes

price: 100

תוכאים

בסדרת התוכאים ישנם כמה מאות מינים המצויים באזורים טרופיים וסובטרופיים בכל היבשות, מלבד אנטארקטיקה. לחלקם כושר חיקוי מצוין ומראה ססגוני, ובשל כך הפכו כמה מהם לעופות נוי ולחיות מחמד. גופם ותזונתם מתאימים לחיים ביער. צווארם במנוחה, מקופל בצורת 'זיגזג' וברגעי הצורך מתארך ומשנה את צורתו, ובכך גמיש מאוד, היכול לסייע לתוכי לסובב את ראשו 360 מעלות. כנפיהם מעוגלות. גופם מוצק, מקורם קצר, אך לחלק מן התוכים יש מקור ארוך, מקור התוכים עבה ומאונקל בקצה חלקו העליון. מקורם החזק מסייע להם לאכול זרעים ולקלף פירות.

ארבע אצבעות רגליהם של התוכאים מחולקות לשתיים הפונות לפנים ושתיים לאחור, ובכך מתאפשרת תפיסה יעילה של עצמים כגון ענפים או מזון. הם נעזרים גם במקור כדי להיאחז בענפים, משום שלעיתים הם צמודים לענף בצורה אופקית. לחלקם לשון שרירית וגמישה, המסייעת להם בפירוק מזונם. ההבדלים בין הזכרים לנקבות בין בני הסדרה, מתבטאים ברובם בגיוון צבעי הנוצות ובצבע המקור.

בעולם יש כ-330 מינים של תוכים. לכל מיני התוכים יש כושר חיקוי, ישנם מצטיינים יותר וישנם פחות. לתוכים יש תיבת תהודה מיוחדת שיכולה להפיק מגוון רחב של קולות ולכן תוכים שונים, ובראשם האפרור האפריקני, מסוגלים לחקות מגוון רחב של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי. בעבר האמינו כי התוכים לומדים לחקות באופן שמזכיר הקלטה וללא הבנה אמיתית של משמעות החיקוי (מכאן הביטוי "חוזר אחרי כמו תוכי"). טענה זו נכונה כנראה באופן חלקי בלבד. מחקרים רבים, ובראשם מחקריהם של קבוצת המחקר בראשות פרופ' אלין פפרברג מאוניברסיטת ברקלי, הראו כי תוכים מסוג אפרור אפריקני (המוכרים בשם ג'אקו) מסוגלים להבין יחסים כמותיים, יחסי צבע וצורה מורכבים ולהשתמש בשפה באופן מתוחכם, הדדי וגם באופן שתואם, ככל הנראה, את המצב הפנימי של התוכי עצמו (כך למשל התוכים בקבוצת מחקר זו יודעים לבקש "גירוד", "מקלחת" וכו' כשהם מעוניינים בכך). מחקרים אחרים הצביעו על כושרם הגדול של מיני תוכאים שונים לפתור בעיות מורכבות (השגת מזון מתוך מבנה מסובך) יותר מבעלי חיים אחרים. דוגמה לכך הוא התוכי אלכס.

הכבד שבתוכאים הוא הקאקאפו, שחי בניו זילנד ומשקלו בין 3 ל-4 קילוגרם. הגדולה בתוכים המעופפים היא הארה היקנטונית שמשקלה יכול להגיע עד 1.7 ק"ג. הקטן ביותר הוא תוכי ננסי צהוב פנים (Micropsitta pusio) ששוקל 10 גרם.